תקציר: המושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) הוא אוקסימורון: שתי מילים שסותרות את עצמן, אבל החיבור ביניהן יוצר משמעות חדשה: זהו גורם שאני חש לו הערכה, הזדהות ואף, לעתים, אהבה, מחד גיסא; אבל, שהאינטרסים המנוגדים שלנו מציבים אותו כאויבי, מאידך גיסא. לכאורה, המצב הזה הוא בלתי אפשרי. למעשה, בעולם מורכב ופרדוקסלי, גמישות אסטרטגית היא חלק מחיינו!

עודכן ב- 10 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם הרשות הפלסטינית היא ידידה או אויבת? התשובה מורכבת: גם וגם... 

נדב שרגאי כתב על כך ב'ישראל היום' כך:

• "הרש"פ מחנכת ל"שוהאדה" ביד אחת: במערכת החינוך, ובהוויה תקשורתית, ציבורית ודתית שמאדירה טרור, וביד שנייה מסייעת לישראל לסכל פיגועים.
• היא עוצרת חשודים בטרור, וביד שנייה מתגמלת אותם ואת משפחותיהם.
• היא מנטרלת מטען רב־עוצמה שנועד לפגוע בחיילים בג'נין, אך יורה עליהם ביריחו".

זו שניוּת ומדרון חלקלק שאין לקבלו, טוען שרגאי. האמנם?

רק שהשניות הזו - שילוב מורכב של ידידות ואיבה - מתקיימת היום גם ביחסינו עם שכנותינו האחרות:

• ישראל נלחמת היום בחמאס במלחמת 'חרבות ברזל'. היא הורגת באנשיו מחד גיסא, אולם שולחת לו אספקה דלק ותרופות מאידך גיסא, לכאורה כדי שיתחזק ויחזור להכות בה...
• מצרים היא מדינת שלום ומדינת אויב כאחת: לכאורה, יש שלום עם מצרים בגבולנו הדרומי, והקשר של ארגוני המודיעין מעולם לא היה טוב יותר. ישראל מאפשרת למצרים להחזיק כוחות בסיני הרבה מעבר למה שנקבע בהסכם השלום, ומסייעת להם מול דאעש בסיני. אבל העם המצרי והאינטלקטואלים המצרים מתעבים את ישראל ומה שהיא מייצגת. אוניברסיטת אל אזהר סיפקה את פסק הדין, לפיו השלום איתנו איננו יותר מ'שלום חודיבייה' (שלום כתחבולה, שיש להפירו כשאנחנו נחלשים ושנקרית ההזדמנות לכך) והמצרים אפשרו העברת נשק רב לחמאס ומכונות כרייה למנהרות, ושמחים לראות אותנו מדממים [להרחבה על: הסכם חודיבייה – הסכמי שלום כתחבולה, לחצו כאן].
• ירדן היא מדינת שלום ומדינת אויב כאחת: יש שלום עם ירדן, שהוא רווחי מאוד לממלכה ההאשמית, שחיה על כידונים ישראלים, ומקבלת מים בחינם, הרבה מעבר למה שמתחייב בהסכם השלום. אבל הצבא הירדני אפשר לאיראן להציף את שטחי יהודה ושומרון בנשק רב דרך הגבול, בזירה הבינלאומית היא מתנהגת כאחת מאויבותינו המרות ביותר: המלכה ראניה האשימה את ישראל בפייק ניוז בסוגיית הטבח בעוטף ישראל ב- 7 באוקטובר 2023, ב- 18 באפריל 2022, התבטא ראש ממשלת ירדן בישר אל-חסאוונה - אחד האנשים המקורבים ביותר למלך הירדני, עבדאללה השני - בפרלמנט הירדני, בחריפות חסרת תקדים כלפי ישראל, כשהוא מגדף אותה ("הציונים מטמאים את אל-אקצא") ומסית בפומבי ("מצדיע לכל פלסטיני שמיידה אבנים נגד הציונים"). היא השפילה אותנו בסוגיית נהרים, ועוד לא נגענו בגידופים שאנו סופגים בפרלמנט הירדני, על בסיס יום יומי וביוזמותיה של ירדן נגדנו בזירה הבין לאומית [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן', לחצו כאן].
• פורמלית, אין לישראל הסכם שלום עם סעודיה. היא סעודיה תומכת בעניין הפלסטיני, והעמדה הציבורית הרשמית שלה כלפי ישראל נותרה רשמית היא לעומתית. אולם סעודיה וישראל חולקות דאגה משותפת לגבי השפעתה של איראן באזור, ומשתפות פעולה באופן סמוי בענייני ביטחון.
• פורמלית, תורכיה היא מדינה שישראל מקיימת עימה הסכמי שלום פורמליים, והסכמי מסחר ענפים, ואף סיעה לה בסיכול אירועי טרור על אדמתה. אולם תורכיה מתפקדת בזירה הבינלאומית כגרועה באויבותינו, ובכל פעם שפורץ עימות עם הפלסטינים, היא הופכת עויינת יותר וארסית יותר.

ישראל מקיימת יחסי ידיד-אויב גם עם רוסיה וסין:

• רוסיה: לאחר העמקת המעורבות הרוסית במזרח התיכון ואחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, מצאו עצמן שתי המדינות יותר ויותר, משני צידי המתרס האסטרטגי. זאת, למרות הידידות, ההערכה ואף האהבה (מיליון יוצאי רוסיה חיים בישראל ומרגישים אליה אהבה עזה...) [להרחבה על יחסי ישראל-רוסיה, לחצו כאן].
• סין: ישראל וסין אכן פיתחו קשרים ושיתופי פעולה כלכליים, שניתן לתאר כבעלי אלמנטים של יחסי "ידידות". שתי המדינות עסקו במסחר, חילופי טכנולוגיה והשקעות. ישראל משכה השקעות סיניות במגזר הטכנולוגי שלה, ובנמל החדש בצפון הארץ, ושתי המדינות שיתפו פעולה בתחומים כמו חדשנות ומחקר. אבל ככל שהיחסים של סין עם ארה"ב הפכו מקוטבים, החמירו היחסים עם סין בזירה הבינ"ל. סין נמצאת היום צידן של רוסיה ואיראן במאבק הבין גושי, והמתח בין המדינות הגיע לשיאו במלחמת 'חרבות ברזל', ומן הסתם, עוד יקצין.

יחסי ידיד - אויב מוכרים היטב בפוליטיקה הבינלאומית

יחסים אלה יכולים להיות מושפעים מגורמים היסטוריים, שיקולים גיאופוליטיים, אינטרסים כלכליים ובריתות אסטרטגיות. הנה כמה דוגמאות:

• ארצות הברית ופקיסטן היו ועודן בעלות ברית, במיוחד במהלך המלחמה הקרה ובמאבק בטרור. עם זאת, מתחים מתעוררים ביניהן, בנושאים כמו תמיכת פקיסטן בקבוצות מיליטנטיות, שארה"ב תופסת כאיום על היציבות האזורית.
• הודו וסין חולקות קשרים כלכליים ומשתפות פעולה בפלטפורמות בינלאומיות שונות. אבל, יש ביניהן סכסוכים טריטוריאליים, כמו מתיחות הגבולות בהרי ההימלאיה, שמלחיצות את מערכת היחסים ביניהם, ומובילות מדי פעם לעימותים צבאיים.
• רוסיה ותורכיה פיתחו קשרים כלכליים ואסטרטגיים, כולל שיתוף פעולה אנרגטי ומאמצים משותפים בסוריה. אבל, למרות שיתופי הפעולה הללו, שתי המדינות מצאו את עצמן בצדדים מנוגדים, בסכסוכים כמו מלחמת האזרחים בסוריה, שם הן תומכות בפלגים שונים.
• צפון ודרום קוריאה קשורות מבחינה תרבותית והיסטורית, וחולקות שפה ומורשת משותפת. אבל, מלחמת קוריאה (1950-1953) חילקה את חצי האי, ושתי המדינות שמרו על הפסקת אש דינאמית מאז. גם תוכניות הנשק הגרעיני יוצרות מתחים מתמשכים.
• איראן ועיראק: שתי המדינות, רובן מוסלמיות שיעיות, חולקות קשרים תרבותיים וכמה תחומי עניין משותפים באזור. אבל, הן ניהלו ומנהלות סכסוכים, כולל מלחמת איראן-עיראק (1980-1988), ומאבקים על השפעה אזורית, שהובילו לתקופות של איבה. מורכבות,

דוגמאות אלה ממחישות את האופי המורכב של היחסים הבינלאומיים, שבהם מדינות עשויות לשתף פעולה בנושאים מסוימים, בעוד שהם נשארות יריבות באחרים. הדינמיקה יכולה להשתנות עם הזמן עקב שינויים במנהיגות, בהתפתחויות הגיאופוליטיות או בסדרי עדיפויות גלובליים מתפתחים.

'ידיד-אויב': המשגה

אנו יודעים כי מערכת מורכבת היא דינאמיות, משתנה ונתונה למהפכים מחד גיסא, ומקיימת בתוכה מאבק עוצמה מתמיד מאידך גיסא. זו דרכה להתעדכן מול מציאות, המשתנה במהירות. מאבקי העוצמה הללו מחייבים בריתות, שיכולות להשתנות חדשות לבקרים, ככל שהתנאים משתנים [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן].

המושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) הוא סוג של גמישות אסטרטגית, המבטאת את הדינאמיות הזו. הוא הופיע לראשונה במאמר שכתב וולטר וינשל (Walter Winchel) בכתב העת: Nevada State Journal בשנת 1953 במאמר, שכותרתו הייתה: "איך זה לקרוא לרוסים ידיד-אויב?" (?"Howz about calling the Russians our Frienemies"). מאז, הפך למטבע שגור, בעיקר בשפה האנגלית.

'ידיד-אויב' מהווה המחשה מצוינת למורכבותן של מערכות, ומהווה היבט חדשני ומסקרן של יחסים בין מערכות מורכבות - הרצופות סתירות ופרדוקסים - המתעוררת כאשר חברות ויריבות מתקיימות במקביל. מעין ריקוד של אהבה ויריבות, המהווה איזון עדין ורצוף סתירות בין חיבה לאיבה.

זהו אוקסימורון: שתי מילים שסותרות את עצמן, אבל החיבור ביניהן יוצר משמעות חדשה:

• זהו גורם שאני חש לו הערכה, הזדהות ואף, לעתים, אהבה, ומשתף איתו פעולה מחד גיסא;
• אבל, שהאינטרסים המנוגדים שלנו מציבים אותו כאויבי, מאידך גיסא.

ואפשר גם להיפך: אויב מר שהנסיבות והאינטרסים שלו הביאו אותו לצורך לשתף פעולה איתי מול אויב

לכאורה, המצב הזה הוא בלתי אפשרי. אבל, בעולם מורכב ופרדוקסלי, מצבים כאלה הם חלק מחיינו, ומהווים היבט מרתק של אינטראקציה אנושית, ארגונית ומדינתית, המדגישה את קשרי הגומלין המורכבים בין חברות ויריבות.

בתחום העסקי קרויה התופעה 'שיתוף פעולה תוך תחרות'

שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) הוא מונח, המהווה שילוב בין המונחים 'Cooperation' ('שיתוף פעולה') ו- 'Competition' (תחרות). זהו סוג של פעילות משותפת בין מערכות (רזי ויחזקאלי, 2007). זהו מושג חדש יחסית שטרם נמצאה לו מקבילה בעברית, שנמצא בשימוש בעיקר במגזר העסקי, ואינו מופיע בכל המילונים [להרחבת המושג, 'שיתוף פעולה תוך תחרות', לחצו כאן].

זהו שיתוף פעולה מוגבל, שמתרחש בדרך כלל בתעשיות הפועלות בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות. שם נאלצים גופים מתחרים לשתף פעולה ביניהם מחשש שימצאו עצמם לא רלוונטיים מול פיתוחים מוצלחים של גורם שלישי.

[להורדה חינמית של הספר: 'מאנוכיות לשיתוף פעולה' בפורמט pdf לחצו: Cooperation]

יחסי ידיד - אויב בחיינו האישיים

אחת הסצנות בסרטו המפורסם של דארן ארונופסקי (Darren Aronofsky), ברבור שחור (Black Swan), מתארת את שתי כוכבות הסרט, רקדניות בלט מקצועיות, נינה (נטלי פורטמן) ולילי (מילה קוניס), חולקות נשיקה נלהבת. 

על פני השטח, לילי, הנערה החדשה בחברה, היא נשמה עליזה המבקשת להתיידד עם הבלרינה השקטה והבכירה יותר, נינה. למעשה, שתיהן מתחרות תחרות קשה על תשומת לבו של המנהל האמנותי של חברת הבלט שלהם, תומס לרוי (וינסנט קאסל).  

לילי היא, לכאורה, חברתה של נינה. למעשה, היא אויבתה - 'הברבור השחור' שבין השתיים...

יחסי ידיד - אויב במקומות עבודה

יחסים בין בכירים במקומות עבודה יכולים להיות מתוארים בכינוי ידיד אויב:

• מצד אחד: אחים למקצוע, ולתרבות הארגונית.
• מן הצד האחר: מתמודדים על קידום, על נכסים, על טריטוריות ארגוניות, כבוד ואגו (פוליטיקה ארגונית, ומאבקי עוצמה).

[לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ידיד-אויב' ושיתוף פעולה תוך תחרות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'ידיד-אויב' ושיתוף פעולה תוך תחרות.
• הרחבה על יחסי ישראל-רוסיה.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג, 'שיתוף פעולה תוך תחרות'.
• הרחבת המושג, ''פוליטיקה ארגונית'.
• הרחבת המושג, 'מאבק עוצמה בארגונים'.
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית'.
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין.
• הרחבה על: הסכם חודיבייה – הסכמי שלום כתחבולה.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבה על יחסי ישראל-רוסיה.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על 'ידיד-אויב' ושיתוף פעולה תוך תחרות, ייצור ידע, 10/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), פוליטיקה ארגונית, ייצור ידע, 29/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים, ייצור ידע, 12/4/16.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), מינהל ציבורי על פרשת דרכים, מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות: המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה תוך תחרות, ייצור ידע, 12/4/14.
• אלעד רזניק (2018), מה פוטין רוצה?, ייצור ידע, 24/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הסכם חודיבייה – הסכמי שלום כתחבולה, ייצור ידע, 19/7/14.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן', ייצור ידע, 19/4/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), גמישות אסטרטגית - אג'יליות, ייצור ידע, 12/4/14.
• Winchell, Walter (19 May 1953). "Howz about calling the Russians our Frienemies?". Nevada State Journal. Gannett Company.